אני שואל את השאלה הזאת לאחרונה בכדי לברר את הסוגיה המעניינת הזאת (אותי לפחות)? 

רוב חיי לבשתי את "הטיקט" של האיש שנמצא בנתינה ושמעתי המון מילים מדהימות כמו :

"איזה מלך אתה"

"אתה מדהים"

"אין כמוך"

"אתה אדם טוב לב" 

"אתה יחיד ומיוחד" 


זהו מקבץ קצר וראשוני של מילים שעל פניו היו עבורי מדהימות, מרוממות נפש ובעיקר סופר מפרגנות על הדמות שבחרתי להיות.

"הדמות שבחרתי להיות"- הבנתם נכון!

החיים לימדו אותי הרבה דברים על עצמי, ובעיקר שאני בנאדם מדהים ונחמד שצריך להמשיך ולהיות "הדמות" שהצטיירה לה בעיניי כולם ואני מאוד השתדלתי לשמר אותה ולהיות חלק מה-SHOW"

כי אני הרי כבר משחק תפקיד בהצגה ואפילו התקבלתי בלי אודישנים.

התרכזתי בלהיות "נחמד" לאחרים ולעזור לכל מי שירצה בכך

האם זה טוב? 

הרי לכם סיפור:

בחורה באמצע שנות ה-40 מספרת שמדי שבוע היא מתנדבת אצל ארגון מסוים שפועל באופן מוצהר למטרת רווח.

הבחורה עברה תהליך מסוים בארגון הזה והרגישה "חייבת" להחזיר את חובה לאותו ארגון. 

המפגש השבועי הוא מפגש מאוד מעצים בו היא מסייעת לאנשים שמגיעים לעבור תהליך דומה לשלה, הנוכחות שלה מאוד מורגשת והיא מספרת על תעצומות נפש מאוד גדולות בחוויה האישית שלה. 

שאלתי אותה למשך הזמן שהתהליך הזה קורה והיא סיפרה שכבר עושה זאת מעל 3 שנים ושהיא מאוד מרוצה מכך. 

אתם מכירים את הרגע בו אתם מרגישים שיש פער בין מה שנאמר לבין שפת הגוף, פער שמעיד לפעמים על מה שנאמר?

כך בדיוק הרגשתי, הרגל קפצה במהירות, היא החלה ללטף את שערה במהירות, פעולה שלא הייתה שכיחה עד אותו רגע. 

בעיקר הרגשתי חוסר נוחות בולט כשדיברה על שביעות הרצון שלה בהקשר הסיטואציה. 

מבחינתי זה סימן, לשאול, לבחון, לראות את פשר ההתנהגות ולמי שתוהה על הבנתי בשפת גוף, אז אני לא ממש מבין גדול בזה.

תחושה אתם יודעים או בעיקר מרגישים

אני לא מרגישה שאני יכולה להתנתק מזה

לאחר כמה דקות של "שהייה" בתוך הסיטואציה היא אמרה "למען האמת אני מרגישה שאני לא יכולה להתנתק מזה" 

הופס, התחושה לא הטעתה אותי שאלתי אותה ממה בעיקר קשה לה להתנתק והתשובה הפעם מיהרה לבוא: "כשקוראים בשמי בסוף האירוע אני מתמוגגת מנחת ומהאהבה שנותנים לי" 

זוכרים את הבחור שמנסה להיות "נחמד" , איך לא? 

המשותף בין עבדכם הנאמן לבין אותה בחורה שבשני המקרים מאחורי ההתנהגות קיים צורך

הבנתם נכון, הצורך לקבל אהבה והערכה 

מה קורה כשצריכים? נכנסים ל"דמות" שמביאה ומגשימה את הצורך הזה. 

מה הבעיה אתם בטח שואלים? 

מה הבעיה בלהיות "נחמד" 

אהה, ברמה העקרונית לא אמורה להיות בעיה אלא אם כן אינך בוחר זאת!


המילה בחירה היא מילה ממש משמעותית בהסתכלות על הסיטואציה 

  • אם אני בוחר להיות נחמד לאחר בחינה מדוקדקת של הסיטואציה הרי אין פה בעיה, בחרתי בזה ואני שולט בבחירה שלי ומבין את המשמעויות, המחירים וההשלכות.
  • באם התגובה האוטומטית היא זאת שבוחרת עבורי את דפוס ההתנהגות משמע איני שולט בבחירה שלי ובסיטואציה.

 מה המשותף לסיפורים? 

בשניהם "הדמויות בהצגה" התאמצו לטובת הכלל בכדי לא להיות אנוכיים ובעיקר ניסו לרצות את כולם, חוץ מאשר את עצמם

חייב לומר שאולי ישנם נקודות אור בדרך שלעיתים "מסנוורות" את הדרך הנכונה, אולם מניסיוני המאמצים להיות "נחמד" עם כולם, להיות בנתינה ללא תנאי ולבחון מה הם התגובות של היקום כלפיי היו מאוד מבלבלות עבורי ולבטח לא באו ללמד אותי שיעור במה נכון עבורי. 

סימנים לנתינה ללא תנאי: 

  • נמנעים מלבקש עזרה מאחרים
  • מרגישים שאתם "המושיע" בכל סיטואציה
  • מרגישים את הפחד לטעות.
  • פועלים בכדי להימנע מביקורת
  • עושים בכדי לקבל תשבחות, אהבה, הערכה ופרגונים (ראו את המשפטים בהתחלה)

תובנה מנצחת 

אותו מאמץ שדיברתי עליו קודם לכן, הוא זה שעזר לי להבין שאם אתרכז יותר בעצמי, משמע אהיה במידה מסוימת אנוכי, ואבחן מה הטוב ביותר עבורי, אהיה חופשי להיות בנתינה אמיתית כזאת שאינה מצפה לתגמול. 

הבשורה הטובה היא שאפשר לשנות את דפוס ההתנהגות הזה, זה תהליך מדהים שעוזר להיות במרכז העולם, במקום בו כולם ראויים להיות בו מעצם היותנו. 

במרחק קליק אתם מוזמנים/ות להיות קצת אנוכיים ולהשקיע את ההשקעה הכי טובה בעולם- אתם/ן