כיצד לשנות גישה דווקא כשהכל תקוע


זה הכל עניין של גישה

לאחד האימונים הראשוניים בעונת 2018-2019 הגיע בחור צעיר, שחקן כדורסל אמריקאי  בעונה הראשונה שלו בישראל , על החולצה שלו היה כתוב בצורה שמשכה את תשומת ליבי

IRON SHARPENS IRON

שאלתי אותו אם הוא מבין מה המסר של המשפט על החולצה אותה לבש, הוא הנהן כאחד שמבין את המשמעות.
עבורי זאת הייתה הפעם הראשונה בה נתקלתי במשפט הזה וחשבתי לעצמי מה זה בא להגיד לי אבל המשכתי בשלי.

וכך במשך כל העונה נתקלתי באותה חולצה עם הכיתוב שמדי פעם הדיר שינה ממני.

כמאמן מנטאלי, אחד התפקידים המשמעותיים עבורי הוא לעזור לאדם שמולי לפרוץ את הגבולות שלו, למצות את הפוטנציאל עליו כתבתי בפוסט "לממש את הפוטנציאל", לצאת מהתקיעות ולא פחות לצאת מאזור הנוחות שכנראה בקצה לא ממש נוח...

מאיפה בכלל המשפט הזה לקוח, מה המשמעות שלו ?

אז בעצם כשאני חושב על הקטע הזה, אני חושב על שני מוטות ברזל המתחככים זה בזה. ככל שהחיכוך גובר, החום ביניהם מתגבר ומאפשר להם ליצור ניצוץ. לפעמים לא כל כך נוח לגרום למוטות הללו להיפגש האחד עם השני (נוחות...זוכרים) אבל הניצוץ שנובע בעיקר כשהוא מאוור, הופך ללהבה, לאש, לאנרגיה, לעוצמה שלא ניתן תמיד להכיל אבל אפשר לעשות איתה נפלאות.

רוני צוקרמן מאמן מנטאליImage by Dirk Hoenes from Pixabay  

הבנתי את העוצמה של חיבור המתכות אבל עדיין המשפט קסם לי יותר מהרבה משפטים אחרים.

ואז "ירד האסימון"  ומיד הבנתי מדוע התחברתי למשפט, בעצם יש 2 מילים במשפט הזה המורכבות מהמילה IRON ו- SHARPENS ולהלן הפרשנות שלי

I-RON  בעצם אומר "אני רון" (שמי בתעודת זהות) אבל בשבילכם רוני, המשכתי להשתעשע עם המילה IRON ואמרתי לעצמי שבתוך  I-RON נמצאת המילה שמח , משמע "אני שמח"  

SHARPENS – פירושו לחדד, ללטש, להשחיז ועבורי זה דיוק, להגיע למקום המדויק.

אז התרגום שלי למשפט הוא : אני רוני מחדד את האני השמח


בהמשך אחזור לרוני שמחדד את השמח

אז איך כל זה קשור לגישה? 

בפוסט "מתאמן הכי חזק אבל מרגיש תקוע" כתבתי על תודעה, גם גישה זה עניין של תודעה.

בשיחות האימון שניהלתי עם שחקן הקבוצה (בעל הטישירט) צפה, בכל פעם, תחושת התסכול שהוא יכול יותר,הוא האמין שהפוטנציאל שלו יותר גבוה מזה המוצג על המגרש. בכל דקה שהוא לא ביטא בפועל את מה שהרגיש כלפי עצמו, רמת התסכול עלתה והביצוע ירד.

"המאמן לא מבין אותי"

"אני לא מקבל מספיק כדורים"

"אני לא משחק מספיק דקות"

ומשפטים  דומים לאלו, שבעצם הם מבטאים את ההפרדה בינינו לבין מי שאנחנו רוצים להיות.

ואז באחת השיחות עלה המשפט " IRON SHARPENS IRON" שאלתי אותו ללא היסוס "האם הוא רואה בעצמו איש ברזל? הייתה שתיקה, מעט מבוכה ובעיקר תשובה לא ברורה.

"מה זה איש הברזל"? המשכתי לדחוק בו להרהר על התשובה.

סיפרתי לו על חלק מחבריי שמשתתפים בתחרות "איש הברזל" הכוללת  3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ אופניים ו-42.2 ק"מ (מרתון) ועל המחירים שהם משלמים באימונים מפרכים במשך תקופה ארוכה תוך כדי עבודה, הם לא מקבלים שכר בעבור "העבודה" הזאת אבל הם לוקחים את החיים הספורטיביים והאישיים הרבה מעבר לאזור הנוחות ובעיקר בדרך מרגישים מהו אושר .

כמעט כל איש ברזל שדיברתי איתו לא ציין את האתגר הפיזי, כמעט כולם דיברו על זה שהתחרות היא בעיקרה "בראש", מנטאלית ודורשת הכנה בשני העולמות הללו באופן שווה.

"זה פחות מתאים לי"

השחקן בגילוי לב אמר לי שהוא לא מתאמן בעצימות הזאת, לא מבצע אימוני "אקסטרה" בחדר כושר, לא מבצע אימוני כדורסל נוספים כי "זה פחות מתאים לי" אמר לי .

בום...זוכרים ...אמונה מגבילה שחוסמת אותי מלהיות מי שאני רוצה, "זה פחות מתאים לי", האומנם? להתאמן יותר קשה זה פחות מתאים? להצליח בגדול זה שייך רק לחזקים?

IRON SHARPENS IRON אבל זאת עדיין לא הנקודה.

למתוח את הגבולות

אם אני לא תופס את עצמי כאיש ברזל או איש חזק או ככזה שרוצה למתוח את הגבולות עד הקצה כיצד "אחדד" אחרים?

הרי אם ניקח את המושג לעולם הספורט הביטוי המעשי שלו הוא אם אתאמן בצורה הכי טובה, כנראה שאעזור לעצמי להגיע לרמה הבאה אבל לא רק, אעזור גם לחבריי לקבוצה להיות טובים יותר וביחד "נמתח את הגבולות" הספורטיביים שלנו בדרך למימוש הפוטנציאל, אחרת...נמשיך להעביר ביקורת על אחרים ולספר סיפורים לעצמינו ולעולם.

באחת ההרצאות שהעברתי פגשתי את שחקנה האגדי של מכבי תל אביב בכדורסל אולסי פרי, שחקן עם רזומה עשיר ורב זכויות להישגים של קבוצת הפאר של מכבי תל אביב בעת ששיחק.

בזוית העין ראיתי שבעת ההרצאה אולסי יושב דרוך ומקשיב להרצאה שלי בקשב רב ובדריכות יוצאת דופן, בסיום ההרצאה אולסי ניגש אליי ואמר לי שהדברים המנטאליים עליהם דיברתי הם הכי חשובים בכדורסל אבל יותר מזה סיפר לי בעצם את סיפורה של מכבי תל אביב בתקופה בה שיחק.

"כאשר עליתי מחדר ההלבשה וחציתי את הקו של המגרש נהפכתי להיות אולסי אחר, קילר, שרוצה דבר אחד בלבד לנצח! האימונים שלנו היו יותר טובים מהמשחקים, אם שחקן לא היה נותן את ה100% שלו ארל ויליאמס היה בועט לו בתחת"

זאת גישה מנטאלית! לתת הכל על המגרש ומחוצה לו IRON SHARPENS IRON כל אחד מהשחקנים "דחף" את החבר שלו בכדי להדליק את הניצוץ, להדליק את האש הגדולה שמולה יהיה קשה לשחק, ההישגים הגדולים של מכבי תל אביב שכללו אינסוף תארים היו הרבה מעבר למזל , הייתה שם גישה של ווינרים.

מהי אותה יכולת מנטאלית ? 

  • ראשית זה מתחיל בנו, היכולת שלנו לראות בעצמנו "אנשי ברזל" היא פקטור משמעותי מאוד בהתפתחות שלנו כלפי עצמנו וכלפי הקבוצה , אם לא אראה בעצמי שחקן ראוי להגיע לפסגת חלומותיי לעולם לא אעבוד "קשה", לא אמתח עצמי עד הקצה כי בעצם מה שאמרתי לעצמי "אני לא ראוי"
  • אם לא אומר לעצמי כי אני מסוגל להיות "איש ברזל" הרי במילים אחרות אני אומר לעצמי, אני "פחות טוב מאחרים כי אני לא מוכשר כמוהם" והתוצאה תהיה בדיוק כמו בסעיף הראשון עבודה פחות קשה.
  • להיות איש ברזל זאת התחלה טובה בהחלט, משמע אני ראוי וגם מסוגל למתוח עצמי עד הקצה כי אני מאמין ששם אגע בחלומות שלי אבל...זה לא מספיק גישה מנטאלית ברמה הגבוהה ביותר היא כזאת שאני מבין שאני צריך "לדחוף" את חבריי להצלחה כי ביחד הניצוץ שלנו הוא חזק ועוצמתי הרבה יותר.


כיצד נדלק הניצוץ ? 

בדיוק כפי שחלמתם שהוא יופיע במשחק

  • להתאמן כמיטב יכולתך כאילו כל יום הוא המשחק הכי חשוב
  • לדחוף את אלו שקצת מתקשים , החוליה החלשה היא זאת שתגדיר את עוצמת השרשרת
  • לא לוותר אף פעם גם כשקשה
  • להתכונן לאימון בדיוק כמו שמתכוננים למשחק
  • להציב יעדים כאלו שיאתגרו אותך ברמה האישית ואת הקבוצה ככלל.
  • להבין מהם החסמים המנטאליים ולעבוד עליהם.

"אין לי מספיק אנרגיה" 

הבטחתי לחזור "לרוני שמחדד את השמח"

אם עסקינן בגישה, אז ברגע שהבנתי מה יש במשפט הזה השתנו חיי או יותר מדויק השתנתה הגישה שלי לחיים!

עבורי, להיות שמח זה להיות באנרגיה גבוהה כל הזמן , אנרגיה זה רטט, תדר של שמחה, אומץ, התקדמות, אתגרים , נתינה ועוד.

אני שומע כל הזמן את המשפט " אין לי מספיק אנרגיה..." זה בדיוק העניין!

פתאום להסתכל סביבי ולראות שרוב האנשים הם ללא אנרגיה, האמת בום לפרצוף בעיקר זה איך לא ראיתי את זה עד אז...

ההבנה שבכדי להביא את עצמך לביצועי על בכל מה שתבחר, צריך להיות באנרגיה גבוהה, יכולה להיות ההבדל בגישה שלך לאתגרים שממול.

במגרש הכדורסל לפעמים אפשר לראות שחקן שמשחק בחוסר חשק , משמע הוא באנרגיה נמוכה, היפה הוא שאת זה כולם רואים, כולם מרגישים, הרי אנרגיה אפשר לחוש.

כמאמן כדורסל הרבה פעמים הייתי רואה את הקבוצה שלי בחימום למשחק מתחממת בחוסר אנרגיה והאמת שבמחשבה לאחור מעט מאוד פעמים הקבוצה הצליחה כאשר הייתה באנרגיה נמוכה ואגב הצלחה לא נמדדת בעיניי רק כפועל יוצא של ניצחונות או הפסדים אלא האם מימשנו את הפוטנציאל , את המטרות שהוצבו לאותו משחק או תחרות.

מניח שראיתם פעם הרצאה שממש השתעממתם בה והמרצה דיבר לאט ובאנרגיה נמוכה שפשוט רציתם לקום ולעזוב אחרי דקה (ואולי עשיתם זאת) לעומת מרצים שהייתם מרותקים אליהם גם אם הייתה הרצאה ממש ארוכה, אז מה שלקחתם אתכם ברוב המקרים זה לא את מה שהמרצה אמר אלא התחושה, האנרגיה שהוא הותיר עליכם.

אז הכל זה עניין של אנרגיה!

ברגע שהבנתי את העניין אני "עובד" על עצמי בכל פעם שיש לי פעילות חשובה עבורי, אני מחדד את נושא "השמח" שלי בכל פעם , גם אם יש נפילת אנרגיה וכמובן שיש , אני יודע מה עובד עבורי "להיטען מחדש" ולהעלות את הרמת האנרגיה שלי , כי הכל זה עניין של גישה!

סיפור האנרגיה עבורי הוא עניין תודעתי , ברגע שהבנתי את העניין אני לא מאפשר לעצמי להגיע באנרגיה נמוכה לאף מקום!

טיפים לגישת "IRON SHARPENS IRON"

  • עשה בכל יום כמיטב יכולתך בכל דבר שאתה עושה כאילו זה משחק החלומות שלך.
  • דחוף את חבריך בכל משימה שתבחר כי זה הגורם שיעזור ללהבה שלך להידלק בעוצמה גבוהה יותר.
  • דע לחלום ולהציב מטרות בדרך לחלום , זה יעזור להבין את הדרך
  • דע מהם הנכסים הכי בולטים שלך כאלו שאם יעירו אותך באמצע הלילה תדע לדקלם אותם
  • ככל שתיתן יותר אנרגיה תקבל יותר בחזרה
  • שאל את עצמך מהם הדברים שעוזרים לך להיטען אנרגטית , מוזיקה, אוכל, סרט, ספר, ים , בישול וכו' כך שבכל פעם שתהיה ירידה אנרגטית תוכל מיד להיטען בחזרה
  • אם מישהו עצוב לידך תמיד מילה טובה , חיבוק ואפילו מחשבה חיובית יכולים לעזור לו לשנות את התדר
  • מיינדפולנס- נשימות עמוקות עוזרות להכנסת יותר חמצן דבר שמגביר את הערנות ואת האנרגיה
  • פעילות גופנית מומלצת להעלאת האנרגיה ולהמרצת הגוף והנפש.
  • בדמיון תמיד לכו עם התמונה המנצחת שלכם, היא תרגש אותם ותמלא אתכם אנרגטית בכל פעם מחדש.

כי הכל זה עניין של גישה "IRON SHARPENS IRON"