יש לי וואצ'ר ואני פורש

קיבלתי וואצ'ר ולא ידעתי מה לעשות איתו

אני יושב שם בשורה האמצעית, יום עיון ראשון המכין אותי לפרישה מצה"ל

אחרי 32 שנים ועוד קצת אבל מי סופר...

מחכה להבין מה זה הדבר הזה שכולם רוצים להגיע אליו אבל כשמגיעים לשם יש מן פחד כזה, פחד מהלא נודע! אני יושב שם ומפגין ביטחון כלפי הסובבים אותי אבל בפנים "WTF" מה אני עושה פה?

מרצה אחר מרצה נואמים על מה צריך ולאיזה סוכן ביטוח או קופת גמל צריכים ללכת, לאיזה קופת חולים הכי כדאי להיות רשום ולהוריד את האפליקציה שלהם כי זה כבר לא רופא צבאי זה רופא עם טכנולוגיה...המון מילים אבל בתכלס אני שומע "מוזיקה" המון צלילים ותדרים שמתנגנים להם ואפילו לא על אותו הרצף.

רוב האנשים נראים מבינים כאילו עשו "שיעורי בית" ואני שואל את עצמי האם יש הקלטה כדי שאולי בפעם הנוספת אוכל לקלוט היטב מה נאמר, בעודי מחפש אחרי ההקלטה כבר התחלף לו עוד מרצה...

אתה כבר ילד גדול תסתדר!

"רוב האנשים" היו בערך 5% מהיושבים בקהל אבל הם נראו לי כמו "הרוב" כאלו "מעצבנים" שמבינים באותיות הקטנות ובפרטים שעד לאותו רגע מבחינתי היו שייכים "לאח הגדול" הלא הוא הצבא, זה שדאג לעטוף אותי לאורך שנים רבות ופתאום ברגע אחד אומר לי "אתה כבר ילד גדול, תסתדר" את הילד הגדול הכרתי טוב עם "התסתדר" קצת פחות.

תגיעו עם הוואצ'ר

"יש לכם וואצ'ר" מעין משפט הקסמים לכניסה לחדר בריחה, אין מרצה שלא השתמש במשפט בכדי למשוך אותך אליו , "תגיעו עם הוואצ'ר" נסביר לכם הכל, הרגשתי כאילו אני מחזיק באוצר גדול ואל לי לאבד אותו כי אולי אפסיד משהו בדרך.

סך הכל התהליך נראה די פשוט, מן רשימת מכולת כזאת שרק אם עובדים באופן מסודר מוכנים לדבר הגדול הבא – האזרחות, זה הכל , פשוט זה לא!

המבטים שלי הלכו סביב לראות מה הלך הרוח אצל השאר, אולי רק אני לא עשיתי "שיעורי בית" אבל נתקלתי במבטים שחלקם לא מבינים מה הם עושים שם, חלקם מפוחדים וחלקם מחפשים את המיקום של ארוחת הצהריים הקרובה ויש לומר המפנקת.

אני מנסה להיות נחמד ופונה בשאלה ליושב לשמאלי כמו "מה אתה הולך לעשות אחרי הפרישה?" ומחכה למניפסט שלם כי הוא מאלו שנראו שולטים "בחומר" והתשובה הייתה "בעזרת השם נראה מה יהיה...אלוהים גדול" אוקיי אני מתעקש , "אבל יש לך כיוון?"  הוא חושב לרגע שנראה קצת ארוך אבל לאחר מכן אמר "לא מתעסק בזה כרגע, תן להשתחרר ואז נבדוק מה קורה"

הזמן הוא קצת פחות משנה לשחרור המיועד אז יכול להיות שהוא צודק, הנחתי לו לדרכו.

ומסדנה לסדנה , מיום עיון למשנהו אני מבין שהבחור מייצג את דעת הרוב, אנשים מגיעים לסדנאות "כי צריך" לא מבינים את גודל המתנה שניתנה להם/לנו, מגדילים את טווח האמונה שלהם שיום אחד יהיה בסדר למרות שיש להם הזדמנות מצוינת לעסוק היום בעתיד לבוא.

ומה איתי?

האמת, לא סגור על עצמי, מנחם עצמי על כך שרבים וטובים אומרים לעצמם שיום אחד ידעו מה לעשות, יש מצב שהם צודקים אני חושב לעצמי , יכול להיות שצפייה הלוך וחזור בסדרה "אבודים" תיתן את התשובה לחידה שאת קלף הכניסה אליה כבר קיבלתי כי "יש לי וואצ'ר" .

באותם ימים התחלתי ללמוד אימון, נו אתם יודעים COACHING ...זה הדיבורים האלו של כל הרוחניים האלה שמתעסקים עם החיים כאילו זה באמת תלוי בנו, כבר החלטנו שהכל זה מלמעלה אז מה זה השטויות האלו? אבל בשטויות האלו היו הרבה מאוד שאלות נוקבות שתכלס לא "התעסקתי" בהם מעולם, הרגיש לי זמן מצוין לענות עליהם ואמרתי לעצמי בסדנה הבאה אני מביא את השאלות ופותר אותם טיק טק , המרצה לבטח ידע!

אנשים בגילנו כבר לא לוקחים לעבודה!

הגיע זמן הסדנה הבאה ואני מגיע עם כל המוטיבציה וכל "הידע" שצברתי בלימודי אימון , מגיע לכיתה מרים את היד בצורה מנומסת ושואל את המרצה את השאלות הללו:

• איך יודעים מה לעשות בפרק ב'?
• מה הייעוד שלי בחיים?
• איך מוצאים את החלום הגדול שלי?
• מהם המטרות שצריך להציב לעצמי וכיצד להגיע אליהם?

את המבטים שחבריי לכיתה נתנו לי כנראה שלא אשכח עד יומי האחרון, תגיד מישהו פנה אליי " עברה עליך משאית? מה השאלות האלו עכשיו? ייעוד, מטרות מה זה קשור אלינו עכשיו?"

"מי בכלל ייקח אותנו? אנשים בגילנו כבר לא לוקחים לעבודה, העבודה שייכת לצעירים...אחי תתעורר על עצמך" 

והאמת, אולי הם צודקים כי זה מה שכולם אומרים בשנת ההיערכות לפרישה אפילו חבר קרוב שעובד בתעשייה ביטחונית ידועה אמר לי בסוד " שמע לי טוב, כל הקורות חיים שמגיעים אלינו של אנשים מעל גיל 48 אנחנו לא מתייחסים אליהם וזורקים לפח" ממש מעודד...

בקיצור, הדעה הרווחת היא קנה לך כיסא עם משענת טובה, לך לים ואולי במקרה הטוב יקבלו אותך בתור מציל או באיזה תפקיד נידח רק כדי "למלא" את הזמן החסר בפנסיה.

אבל בלימודים אמרו לי שלא רק ילדים יודעים לחלום ולי היו חלומות גדולים, אז מה לעשות ? לגנוז אותם במגירה? רק כי כולם אומרים? ואני בכלל לא אוהב ללכת לים, אני איש של בריכה...

החלטתי שלא עוד!

התחלתי לפרק את השאלות ששאלתי קודם, זוכרים? ופתאום הבנתי שלקח לי כמעט 50 שנה לעבוד בכדי לפתור ולו חלקית את השאלות הללו אבל כשפתרתי את כתב החידה (גם ללא הוואצ'ר) גיליתי שהחיים בפרישה יכולים להיות יפים לא פחות מתקופת ההרצה הארוכה שרק הכינה אותי לפרק ב' וכל הסיפורים הפנימיים על הקושי במציאת עבודה הם סיפורים פנימיים של אנשים שאולי פוחדים מכישלון, חלקם פוחד מהצלחה אבל בעיקר הם סיפורים שמקורם לא יותר מפחד ועל הפחד כתבתי פוסט מעניין.

היום כמאמן אישי אני מבין את המסע שלי בדרך להיות "רוני הגדול", מסע ארוך שאני מרגיש רק בתחילתו אבל כל הסיפור הוא מנטאלי, היכולת להבין מהם ההתנגדויות שיכולות להיות ההבדל ביני ובין מי שאני רוצה היות או למה אני רוצה להשיג תלויה הרבה בסיפור שאני מספר לעצמי, איזו הכנה אני יכול לעשות בצמתים חשובים בחיים ולא רק , הכנה שיכולה להתחיל בשאלות הללו:

• בהנחה והרווחתם מיליון דולר או כל סכום דמיוני שעולה על דעתכם מה הייתם עושים מחר בבוקר?
• מה אתם אוהבים הכי הרבה לעשות?
• מה תיחשב בעיניכם הצלחה?
• מהם "האבנים הגדולות" שלכם בחיים (משפחה/קריירה/פנאי/זוגיות וכו')?
• שכיר או עצמאי? מה יביא אותי לחופש כלכלי?
• כמה כסף אני רוצה להרוויח?
• כיצד להיערך פיננסית ליום של אחרי?

לא יודעים מה לעשות

השאלות שלעיל ועוד הרבה כמוהם אם רק תעירו אותי באמצע הלילה (עדיף שלא) ותשאלו אותי עליהם אתחיל "לזמר" לכם כמה שהם חשובות וקריטיות להצלחה שלנו בחיים , יש בהן קושי אחד גדול והוא "לפגוש את עצמנו" תמיד הרי קל יותר לתת תשובות לאחרים במקרה הטוב או לבקר אותם במקרה הפחות נחמד אבל לפגוש את עצמינו זה לא תמיד נעים...

מאז שהשתחררתי אני פוגש הרבה מאוד אנשים שנמצאים בצמתים מרכזיות בחיים וביניהם פורשים שהמכנה המשותף שלהם זה "לא יודעים מה לעשות" ואחד הקשיים המרכזיים זה מה לעשות עם הכסף ופתאום בתיווכה של האחת ויחידה, יונית צוק נפגשתי לפני כשבוע עם איה תמרי הנפלאה ,יועצת לכלכלת המשפחה ופורשת כוחות הביטחון ותוך מספר דקות היא "פירקה" את המוקש של "מה לעשות עם הכסף" בכמה משפטים כל העולם המורכב הזה נראה ממש פשוט, היכולת שלה לדבר "בגובה העיניים" ולהסביר לי מושגים שעד לפני הפגישה נראו לי כסינית (בלי הקורונה) למתקדמים פשוט הקסימה אותי, ככה הייתי רוצה שידברו איתי מההתחלה! פשוט, תכלס עם הדרך שעליי לעבור, בלי קלישאות וסיסמאות, לא ידעתי שלדבר על כסף שעד אז אף אחד לא לימד אותי למרות שני התארים שלי ,יכול להיות כל כך פשוט יעיל, איה היא קוסמת מבלי לשלוף אף שפן מהכובע , תענוג.

השילוב של מנטאלי וכסף בפרישה יכול להיות משנה חיים , לא פחות, אם הגעתם לפה ותרצו להיפגש איתנו אפשר לעשות זאת בלחיצה על הקישור