איך לצאת מהלופ: "יש לך פוטנציאל"?

אם הייתי מקבל כסף על כל פעם בחיים שאמרו לי "יש לך פוטנציאל" כנראה שהייתי איש עשיר ,אולי עשיר מאוד .

הרבה שנים הרגשתי עמוק בפנים שזה חלק מדברים שאנשים "אחראיים" אמורים להגיד לי בכדי לעודד אותי ולומר לי בדרכם שלהם שאני מוכשר ושהשמיים אינם הגבול עבורי ואני יכול להשיג כל מה שאני ארצה...

אם אני כזה מוכשר, מדוע השמיים הלכו והתרחקו ממני? מדוע כשאני מביט לשמים כל מה שאני רואה ביום קיץ ישראלי טיפוסי זה עננים סגריריים שממש נוגעים בי בקצה הפדחת ?

אז נכון...בדרך היו לי משקפיים , עדשות מגע , עשיתי ניתוח לייזר ואפילו ראיתי 6:6 , אולי בגלל זה ראיתי טוב יותר אבל לא את הדברים החשובים.

פוטנציאל ? מה זאת המילה הזאת בכלל ? אגב בעברית קוראים לזה יָכְלָה 

מה היָכְלָה (הפוטנציאל)  שלי בחיים?

או במילים של ויקי זאת מהפדיה : "זאת היכולת, הכוח או האפשרות הטמונים בדבר מה או במישהו למימוש דבר מה או להפעלתו, אך טרם יצאו אל הפועל".

טרם יצאו אל הפועל , את זה הבנתי אולי טוב מדי, המון תוכניות שהיו לי במרוצת השנים נמצאות עמוק בתוך המגירות שכוחן הוא ביציבות , נכנסות ויוצאות פעם ביום מציצות לאור היום ומיד חוזרות לאותו מקום אפל בקיבעון שלהן , אין יותר מדי תנועה , אין יותר מדי תעוזה אין יותר מדי מטרות, ,מציץ פנימה ופוגש את עצמי ללא תנועה,אומץ, מטרות אבל עם המון פוטנציאל...

גם במקומות שכבר הייתה מעט תנועה הרגשתי שאני לא מצליח לסיים כמו שרציתי, מספר סיפורים לעצמי , מתרץ תירוצים לעולם, לא ממש יוצא אל הפועל.

"אין לו רגל מסיימת"

כמאמן כדורסל הכרתי המון קלישאות מתחום הספורט כמו "אין לו רגל מסיימת", "חסר לו ליטוש בפעולה האחרונה" "אין לו טאצ' מהקו" ביטויים שמעידים יותר מהכל על חוסר יכולת להשלים פעולה שכבר החלה , אותם ספורטאים שנכנסים למשוואה של "יש לו פוטנציאל", כאלו שיכולים יותר , כאלו שממש רוצים לממש את היכולת שלהם אבל לא יודעים איך או בעצם לא יודעים למה זה לא מצליח להם.

בעולם האינסטנט שאנו חיים כיום , "יש לו פוטנציאל" הנו משפט שגור כמעט בכל תחום בחיינו ,הבעיה היחידה היא שאת הפוטנציאל המתואר אומרים בדר"כ אנשים שהם בעצמם רחוקים מאוד לממש את עצמם , את הפוטנציאל שלהם ואת מה שאמרה להם הסביבה שלהם הם פשוט מעניקים בירושה הלאה.

רציתי שהמקום החשוך בו אני נמצא בתוך "המגירה" ישתנה , ייכנס אור לתוך המגירה וייתן דרור לתוכניות שמתקשות לפתוח את העיניים אחרי שנים רבות של שהות בחשיכה.

באמת שלהסתכל לאור זה קשה, מסנוור, מוציא אותי מאיזור נוחות, הרבה יותר קל לעצום עיניים ולדמיין עצמי מצליח מאשר להוציא עצמי לפועל, לעבוד קשה, להתאמץ, לסבול, לקבל "כאפות יקומיות " אבל לחיות באמת , לא בכאילו.

הפודיום של הפוטנציאל הלא ממומש - איך יורדים ממנו?

אוקיי ,הבנתי ...יש לי פוטנציאל אבל מה לעזאזל אני אמור לעשות עם המשפט הזה? הרי כל כך רציתי להצליח בעצמי, רציתי שההורים שלי , המשפחה שלי יהיו גאים בי על ההישגים שאני אמור להביא , אז איך זה שהמשפט הזה רק העמיק את "הבור" , הרגשתי כאילו יד אלוהים נגעה בכולם אבל עליי קצת דילגה...ראיתי כיצד כולם מסיימים תארים , מרוויחים הרבה כסף , מנצחים בכל התחרויות , עוקפים אותי בסיבוב ואני נשאר לעמוד במקום הראשון על הפודיום , הפודיום של הפוטנציאל , זה שניצב מחוץ לאיצטדיון האמיתי של החיים .

חלפו הרבה מאוד שנים עד שהבנתי שהמילה פוטנציאל לא צריכה להיות חלק מהשם האמצעי שלי , הבנתי זאת בדרך הקשה , דרך של כאב , דרך שלא ממש היטיבה עמי וזה ממש לא משנה מה העולם אמר עליי (לפוסט אחר) אני סבלתי!  כן שם בתוך המגירה החשוכה.

עד ש...הייתי מוכן להציץ פנימה , אל עצמי , אל המחשבות שלי , הרגשות שלי ולומר לעצמי לא עוד! אני ראוי לחיות את חיי כמו שאני רוצה , לא לחיות בסטורי, לחיות בחיים האמיתיים מחוץ למגירה, לצאת אל הפועל

כלי מספר 1 למימוש הפוטנציאל - חוזק מנטאלי

או במילים אחרות, "לא הייתי טוב עד שהכרתי את עצמי "- החוזק המנטאלי 

את המסע שלי אני רוצה להעביר הלאה, אם הייתי מנסה לתאר את מה שעברתי, הייתי כותב במילים, שאולי היו נשמעות לכם, כרגע, מפרכות, כמו: " המסע שכולו מנטאליות לשמה כזה שיש בו אומץ, תודעה מתפתחת ובעיקר חוזק מחשבתי שעזר לי להתגבר על הקשיים שמנעו ממני לחיות את החיים שכה רציתי, שהיו חלק מהפוטנציאל הבלתי ממומש , חוזק מנטאלי כזה שעוזר לי ולאחרים לצעוד על שביל ההצלחה!"

אבל מה שדוגרי אני רוצה שתבינו, שמסע מנטאלי, חוזק מנטאלי - מתחיל במשהו מאוד פשוט וקשה בו זמנית - עבודה על התנגדויות. 

אזהרת מסע- הדרך להצלחה היא כלל לא פשוטה ובדרך כלל מציבה אתגרים של יציאה מאזור הנוחות הכל כך מוכר לאיזורים שהשהייה בהם לא תמיד נוחה והמחירים הנדרשים קשים עד כדי כואבים , האמינו לי הייתי ועודני שם אבל ביחד נלמד מה הקשיים מחד ומה ניתן להרוויח מנגד כאשר אנו בוחרים לפתח את החוסן המנטאלי שלנו, להרוויח את עצמינו מחדש. מי שצועד על השביל המנטאלי יודע כמוני שחלומות נועדו להגשמה , שאין משהו בלתי אפשרי להשגה עבור מי שבחר לפתח את החוסן המנטאלי ואין מישהו שלא נוכל  להיות

הבשורה החשובה היא שכולם יכולים לפתח יכולת מנטאלית וזאת בלבד שהם מודעים ורוצים בכך!

התגברות על התנגדויות זה חלק מלהיות בתנועה שלנו למימוש הפוטנציאל, להוציא דברים אל הפועל.

מה יקרה לך בחיים, ברגע שתתגבר על התנגדויות?

אז מהם באמת הדברים שברגע שאתגבר על ההתנגדויות יקרו? האמת שאלה טובה, שאלה שקצת הופכת את הבטן , מה אני רוצה שיקרה לי בחיי? לאן אני רוצה להגיע? מהן המטרות שלי?

רוצה לומר שבעיקר ידעתי לענות , לעצמי כמובן, את מה אני לא רוצה, אבל רגע לעצור את החיים ולשאול מה אני רוצה? מאיפה עזות המצח שלי?

2 שאלות בלבד, שעליך לענות עליהן, בשביל לצאת מההתנגדויות:

שאלה מספר 1 – מה אתה רוצה שיקרה איתך בחיים? , לא מה העולם רוצה שתהיה אלא מה אתה רוצה שיקרה עבורך, כסף , קריירה, ספורט, פוליטיקה , בית ועוד

שאלה מס' 2 – מה המחיר שאתה מוכן לשלם בשביל זה? החזון, המטרה וכל מה שתגדיר לעצמך לא שווים כלום ללא תנועה , מבלי לתת לדברים לקרות.

בחזרה לסיפור שלי, האמת , כשאני חושב על השאלות הללו, לא ממש נדרשתי לענות עליהן , העולם ידע לשאול ומיד לאחר מכן לענות מה נכון עבורי , לימודים, צבא, קריירה , יש את החיים וצריך לחיות! מדוע נדרש להתחיל לשאול שאלות ועוד כאלו קשות.

"תזרום" אמרו לי , "אל תהיה קשה עם עצמך", תראה "אתה מסודר" "מה רע לך" ובאמת לא היה לי רע ...לכאורה , הראיתי לסביבה שאני חזק אבל היה לי נוח שם , אפילו נוח מאוד במקום שנקרא "אזור הנוחות"

ואתם יודעים מה? באזור הנוחות אין התנגדות , יושב לי  בחוף הים , השמש קופחת מעליי , רעש הגלים מייצר תדר של רוגע ואני נהנה מהנוף , עם משקפי שמש וכובע אופנתי , שומע מוזיקה באוזניות האיכותיות והאמת די נוח לי ...אבל אחרי הרבה שעות מתחיל להיות מעיק , חם, לח ואפילו הפדחת נעשתה אדמונית משהו.

צריך לזוז !

"אזור הנוחות הפך אותי לדמות שממש לא רציתי להיות"

ולזוז מהר משם אחרת החוסר נוחות יהפוך לכוויה של ממש וזה כבר לא נעים ואפילו אלוורה מיוחדת לא תצליח להקל על עוצמת הבערה.

אבל כל זה כאין וכאפס מול אותו רגע שהנשימה עוצרת מלכת , הדופק פועם כאילו שרצתי על חיי וכל זה רק משום העובדה שניצבתי מול המראה , אותה מראה שמראה לי כמה לא שמרתי על עצמי , כמה אזור הנוחות הפך אותי לדמות שממש לא רציתי לראות .

ועכשיו זה נהיה, אפילו, קשה יותר

זוכרים שנתתי אזהרת מסע לפני?

אוקיי , הצבתי לעצמי מטרות שאני רוצה להשיג אז מה הבעיה שאלתי את עצמי? לך תשיג אותם אתה יודע מה צריך לעשות , אפילו יש תוכנית פעולה , אז למה זה לא מצליח לי ?

למה זה לא מצליח לי? – כי יש פער. 

הפער בין המקום שאני ניצב עם הידע לגבי המטרות שלי, אליהן אני שואף להגיע, ובין היכולת להשיג אותן. 

ואני לא מצליח לצמצם את אותו פער בגלל ההתנגדויות המוטבעות בנו, במחשבות, באמונות וברגשות שלנו לגבי עצמנו והסביבה.

איך התנגדויות מתבטאות בפועל? דוגמאות מהשטח

זמן רב רציתי לכתוב בלוג על העולם המנטאלי , זוכרים ...ידעתי מה אני רוצה , הצבתי לעצמי מטרה ואופס זה לא קורה! אני מתמהמה ועובר חודש ועוד חודש ואני מספר לעצמי כל הזמן סיפורים על זה שאוטוטו אני מגיע לזה אבל בפועל לא קרה עם זה כלום, אני קורא המון ומתעניין במה צריך לעשות בכדי שזה יקרה אבל בפועל אין בלוג!

תסכול , אכזבה מעצמי , אין תנועה , לא מאפשר לדברים לקרות עבורי – פה נמצאת ההתנגדות המנטאלית שלי.

בעודי כותב שורות אלו ובהנחה שהגעתם עד לפה אז די ברור לי מה הייתה אותה התנגדות מנטאלית עליה אני מדבר וזאת שבעצם "תקעה" אותי במקום.

המחשבות , הרגשות והאמונות שלי לגבי עצמי הם אלו שמנעו ממני להתקדם , הם היוו התנגדות עבורי וקראו לי להתמודד אבל אז לא ממש הגעתי.

המחשבות שניהלו אותי אז :

"אני לא מספיק טוב ואולי אף אחד לא ירצה לקרוא את מה שאכתוב "

"אני לא מספיק מוכשר בכדי "להחזיק" בלוג

" אני קצת מבוגר מדי להתחיל דברי חדשים"

"אנשים כמוני לא כותבים בלוג"

" אין בזה כסף למה שאשקיע בזה בכלל?"

" האמת, מפחיד להתחיל משהו חדש ואם זה ייכשל?"

אלו היו חלק מהמחשבות שהתנהלו בראשי תקופה ארוכה, מחשבות שחסמו אותי מלהתחיל ולהיות בתנועה , הפחד הזה שמא מה יגידו על הדברים שאכתוב פשוט שיתק אותי תקופה ארוכה מלעשות את מה שרציתי, את מה שהצבתי לעצמי.

בעולם הכדורסל אני מכיר דוגמאות רבות כמאמן מנטאלי של שחקנים שמגיעים למשחק והחליטו בינם לבין עצמם שהם הולכים לתת את משחק חייהם , אבל משנשמעה שריקת הפתיחה הם לא מעזים לבצע פעולות פשוטות שבאימונים הם עושים ללא בעיות , כי המחשבה שעוברת להם שהם לא מספיק מוכשרים בכדי לזכות בתהילה של הקהל , התקשורת , החברים ועוד ומה שקורה בפועל זה שהביצוע שלהם הוא לשחק "ללא טעויות" והתוצאה משחק פושר במקרה הטוב שתוצאתו ברמה האישית רחוקה מאוד מהציפיות .

בעולם האתלטיקה , בתור מאמן מנטאלי, עבדתי עם  אתלטים שמסלול הריצה עליו הם עומדים רגע לפני יריית הזינוק מציפה אצלם מחשבה שהם שווים פחות מהמתמודדים שרצים לידם והמקום הכי גבוה שאפשרי עבורם הוא המקום השני ואז ברגע האמת ...פסילה, אכזבה גדולה ובעצם לא אפשרו לעצמם להתמודד כמו שרצו.

בכל המקרים - מחשבה או אמונה לפני הביצוע היא זאת שעומדת בינינו לבין מה שאנחנו רוצים להשיג וזהו בעצם המחסום המנטאלי.

ועכשיו אליכם, הקוראים שלי:

רוצים להתחיל להתאמן באימון מנטאלי? שאלו את עצמכם, האם נתקלתם פעם במחשבות כאלו רגע לפני שניצבתם בפני משימה שכה רציתם?

מרגישים שכולם לידכם מתקדמים ואתם קצת משתרכים מאחור? משתרכים במה אתם שואלים ?

במה שתבחרו, במה שתרצו , בכל מקום שקיים פער בין מה שהצבתם לעצמכם לבין מה שהשגתם בפועל , קריירה, לימודים , ספורט, שכר, מערכות יחסים ועוד

תחשבו מה ההתנגדויות שגורמות לכם להשאר על פודיום הפוטנציאל הבלתי ממומש.

ולמתקדמים,  אלו שרוצים לרדת מהפודיום, זה הזמן להתגבר על "המחסום" באימון מנטאלי אישי שייקח אתכם לרמה הבאה :

• משפר כישורים ומיומנויות
• מציב מטרות מקדמות
• מרחיב את רמת התודעה
• משחרר מחסומים
• מאפשר צמיחה
• מלווה מעצים ומסייע בתהליכי השינוי

זה הזמן שלך! זה אפשרי

שלכם, רוני.